גביית חובות באמצעות הוצאה לפועל: הליכים כנגד חייבים

דרכי גבייה מחייבים, עיקולים וצווי מידע. האפשרויות העומדות בפני זוכה לגביית חוב באמצעות ההוצאה לפועל

 חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 מונה את פעולות הגביה האפשריות כנגד חייבים. להלן בקצרה: גבית חוב מתחילה באקט של פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל אקט זה מכונה "הגשת בקשה לביצוע", ובצירוף תשלום אגרת פתיחת תיק בשיעור מסוים מתוך גובה החוב. גובה האגרה מתעדכן מעת לעת באתר רשות האכיפה וגביה.

חוב יכול שיהיה כנגד אדם פרטי (יחיד או רבים, גם נגד ערב/ים) או חברה בע"מ, עקב פסק דין מחייב או שטר חוב או שיק העומד כנגד החייב. זוכה הינו אדם המחזיק בפסק הדין / שטר / שיק המחייבים את החייב בתשלום כלפיו.

במידה והמדובר בחוב עקב פסק דין, וצוין בפסק הדין כי ניתן לפתוח את תיק הוצל"פ לאלתר, קרי באופן מידי – אז ניתן לפתוח את התיק בהוצאה לפועל ללא כל שהות. יחד עם זאת, במקרים מסוימים על הזוכה להמתין זמן מה בטרם יפעל לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

באילו מקרים הזוכה צריך להמתין?

1. בהתאם לחוק, אלמלא צוין בפסק הדין מועד לתשלום או מועד לפתיחה בהליכי גביה בנסיבות של אי תשלום, אזי, ניתן יהיה לפתוח את תיק ההוצל"פ בחלוף 30 יום מיום מתן פסה"ד.

2. לחילופין, במידה ופסק הדין ניתן בהיעדר החייב (קרי – ניתן שלא בפניו), ונקבע בפסה"ד כי על התובע להמציא את פסה"ד לידי הנתבע, אזי, יוכל הזוכה לפתוח את תיק ההוצל"פ בחלוף 30 יום מיום המצאת פסה"ד לידי הנתבע ובהיעדר תשלום כמובן. במקרה זה יהיה על הזוכה להציג את אישור המסירה ביחד עם בקשתו לפתיחת התיק.

3. במידה ובפסק הדין נקבע מועד לתשלום, אזי, ביום למחרת חלוף המועד הקבוע, בהנחה כי החוב לא שולם.

4. בתיק לגביית דמי מזונות- פתיחת תיק תתאפשר מיד לאחר הנוצר הפיגור הראשון בתשלום דמי המזונות החודשיים.

לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, יש להמציא לחייב "אזהרה", כך יוזהר החייב כי עליו לשלם את החוב בין אם בסילוקו לאלתר ובין אם באמצעות פריסה לתשלומים באמצעות חקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל.

מסירת האזהרה צריכה להיעשות "כדין", ויכולה להישלח לידי החייב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או לחילופין ובנוסף ע"י הזוכה או ב"כ או מי מטעמו (שליח), בהמצאה אישית לידי החייב.

חובת מסירת אזהרה כדין, היא תנאי הכרחי על מנת להתחיל ולפעול כנגד החייב בהליכים לגביית החוב, וללא מסירה כדין, יהיו ההליכים מעוכבים עד לביצועה, להוציא מקרים חריגים בהם לזוכה קיים חשש כי החייב יסכל את ביצוע הגביה באמצעות הברחת נכסים או יציאה מן הארץ או אז ברשות הזוכה להגיש "בקשת לעיקולים בטרם מסירת אזהרה".

על מנת שמסירת האזהרה תתבצע כדין, יש לעמוד במספר תנאים חלופיים כגון מסירה לחייב עצמו או למי מטעמו (בלבד שמלאו לחליפו 18 שנה כפי שנראה) במענו של החייב כפי שרשומה במשרד הפנים, יצוין כי באחריות החייב לעדכן בלשכת ההוצל"פ על כתובתו העדכנית, וכן כי כל מסמך שנשלח לכתובתו הידועה והאחרונה ייחשב כהמצאה גם אם הוחזר, כל עוד לא עדכן החייב את מענו כאמור. ואם המדובר בחייבת שהיא חברה בע"מ, בקרה שי יש לבצע את המסירה במשרדי. גם אם החייב סרב לקבל את האזהרה, הרי שהיא תחשב שנמסרה, במקרים אחרים בהם חלים קשיים על הזוכה בביצוע מסירת האזהרה, יוכל האחרון לפנות לרשם ההוצל"פ בבקשה ל"תחליף המצאה".

לאחר מסירת האזהרה, ובחלוף פרק הזמן הקבוע בחוק מיום המצאת האזהרה (21 יום ו-30 יום בתיקי תובענה), ניתן להתחיל בהליכי ביצוע, קרי, בפעולות לגביית החוב נשוא תיק ההוצל"פ.

בפני הזוכה עומדות מגוון פעולות גביה ברמות חומרה שונות. כל פעולה המבוקשת יש להגיש באמצעות טפסים המפורסמים באתר האכיפה וגביה.

בין פעולות הגבייה הרבות קיימות האפשרויות הבאות

- עיקולי צד ג': עיקול בבנקים השונים, עיקול בחברות ביטוח, עיקול משכורת וכדומה.

- צווי מידע: באפשרות הזוכה לקבל מידע מגורמים שונים כגון: המוסד לביטוח לאומי (למשל בדבר מקומות עבודה בהם עובד החייב) מידע מחברות כמו HOT, חברת חשמל ועיריות בדבר מען החייב, מידע מרשויות הטאבו והמנהל בדבר נכסים הרשומים על שם החייב, מידע ממשרד הפנים בדבר רכבים הרשומים ע"מ החייב, וכדומה.

- עיקול רכב: ניתן לעקל ברישום רכב המצוי בשליטתו של החייב, בין אם רשום על שמו ובין אם רשום בבעלות אדם אחר (הליך שנקרא "מנהג בעלים").

- עיקולי מיטלטלין: צו לעיקול מיטלטלין כנגד מטלטליו של החייב המצויים בביתו ובחצריו.

צו זה ניתן לקיים באמצעות קבלנים מורשים ("בעל תפקיד") לביצוע הצו.

- עיקול מקרקעין: ניתן להטיל עיקול בנכסיו של החייב, במקרה של נכסים רשומים בטאבו, תירשם הערת עיקול על הנכס והחייב יהיה מנוע מלמכור את הנכס. גם במקרה זה ניתן לבצע הליך של "מנהג בעלים" להוכחת בעלות החייב בנכס מסוים.

- צווי הבאה / מאסר (בתיקי מזונות). ישנם חייבים משתמטים מהחוב ואף מתחמקים באמצעות העברת נכסיהם ורישומם על שם אדם אחר, במקרה זה, ניתן לבצע חקירה כנגד החייב ולהוכיח את מעשה ההברחה ("מנהג בעלים"), ובכך להטיל עיקול ברישום גם על נכסים / כספים / זכויות שאינן רשומות בבעלות החייב.

בסופו של דבר, לאחר רישום עיקול, ניתן להגיש בקשה למימושו על מנת שהמחזיק בכספים יעבירם לתיק ההוצאה לפועל ולידי הזוכה.

אוסיף ואציין כי כיום הגביה הינה משימה לא פשוטה ואף לעיתים מייאשת זוכים רבים, שעה שמנגד ישנם חייבים אשר מצליחים להערים קשים על הגביה ולהתחמק מההליכים השונים, יחד עם זאת, מניסיוני העשיר בניהול תיקי גביה נגד חייבים, אומר כי, הגם אם מנוהל תיק הוצל"פ במשך שנים ב"רדיפה" אין סופית אחר חייב, הרי שבסופו של יום תיק ההוצל"פ יניב את פרותיו, והחוב ישולם ואף יכלול את כלל הוצאות הגביה שהוצאו והריבית הקבועה בחוק הצמודה לחוב הקרן מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

שיהיה בהצלחה...עורכת המאמר: בתאל מנור, עו"ד ומגשרת.

מאמר זה נועד לציבור הרחב על מנת ליתן מענה ראשוני וכללי בלבד לשאלות בתחום פשיטת הרגל ולספק אינפורמציה בלבד, ואין האמור במאמר זה בגדר המלצה ואין לראות בו יעוץ משפטי אלא נועד להבהרה ולהסבר בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני והתייעצות עם עורך דין על פי צרכיו הספציפיים של כל פונה.