* * * * * * * * * *
21.12.26
להקת המחול פרסקו
Why things go wrong

ניהול אומנותי: יורם כרמי
כוריאוגרפיה: סילבה ספקובה
על היצירה: יצירת מחול חדשה מאת היוצרת הצ'כית המבטיחה סילבה ספקובה.

זוהי יצירה חברתית מלאת ניואנסים ואירוניה, המשרטטת את הסיבה העיקרית בגללה דברים כל כך רבים משתבשים בחיי היום יום שלנו כאנשים וביתר שאת כחלקים מחברה אנושית על כל אתגריה.

ביקורות:
- "אקספרסיביות בשיאה, פרסקו מיטיבה להציג ביקורת חברתית נוקבת בהומור ובקדרות". עיתון הארץ

- "הלהקה שמסבירה לנו סוף סוף למה דברים לא הולכים כמו שצריך כאן" מעריב.

- "היצירה מעוררת מחשבה ומותירה את הצופה עם תחושה עמוקה של הזדהות" נירה פרי סלונה.

קרדיט צלם: כיתוב על התמונות אהוד מלמד, אפרת מזור

* * * * * * * * * *

15.3.27
להקת המחול ורטיגו
נונה - NONA

כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים, רנה ורטהיים קורן
על היצירה: יצירה חדשה על מסע חושי-גופני אל לבו של אחד המושגים החמקמקים והעמוקים ביותר: הזמן.

זהו ניסיון לפענח את פעימת העולם ואת פעימת האדם, את המתח המתמיד בין הגוף המתכלה לנצח שמבקש להישאר.
שם היצירה נשען על שלוש אלות מן המיתולוגיה הרומית והיוונית, הטוות את חוט חייו של כל אדם. בדומה להן, גם במחול נפרם ונשזר הזמן שוב ושוב – נמדד, נמתח, נחתך, מתהווה.

נונה – היא יצירה של זמן, אך גם הזמנה לעצור. להאזין. לנוע. להבין שהזמן חומק מאיתנו, אך גם הדבר היחיד שנתון בידינו. 

ביקורות:
- "ביצירה החדשה שלה, להקת המחול ורטיגו חוקרת את מושג הזמן דרך כוריאוגרפיה מתוחה ופגיעה שנעה בין יופי לכאב, ובין זרימה לקיפאון. פסקול מהפנט של רן בגנו וביצועים עוצמתיים של הרקדנים הופכים את העבודה ליצירה הביקורתית והמטלטלת של הלהקה בשנים האחרונות, עם הדהוד ברור למלחמה ולצלקות שהיא מותירה" טל לוין ynet- ציטוט מתוך ביקורת על היצירה נונה (2026) 

- בסופו של דבר, ״נונה״ היא יצירה על רכות בתוך עולם קשה. היא מציעה חוויה שבה הזמן לא רודף, אלא נפתח, הגוף לא מתפרק אלא מתכנס, והמבט האנושי יכול, ולו לרגע, להתמסר לכך שהיופי והכאב הם חלק מאותה תנועה.

- בימים שבהם המציאות דוחקת אותנו עד הקצה, נונה כמו מבקשת לפרום את הזמן ולאפשר לנו לאחות אותו מחדש, כנראה לא כקו ישר, אלא כמרקם חי - עמית סנדיק "פורטפוליו", דצמבר 2025

קרדיט צלם: אפרת מזור

* * * * * * * * * *

24.5.27
להקת המחול קמע
ערגה

כוריאוגרפיה: תמיר גינץ

" היצירה החדשה הבוקעת ממני היא המסע שלי אל נפשי – זו שכול כך רוצה לאהוב ולהיות נאהבת. שני אנשים. יחד. ודיי". 

על היצירה: היצירה נובעת ממקום אישי ופרטי. גינץ שם את הלב שלו חשוף באומץ על הבמה, הוא עומד על פני תהום של רגשות והבמה נהפכת למרחב של אמת.
הוא מתרפק על האהבה, חוקר את הרגש האנושי והיחסים הזוגיים, וכמהה לאינטימיות בעידן שבו החברה רדופת שדים, וערכי העבר התפרקו.

זהו מסע של נפש המחפשת בית לאחר ההתפרקות של הבלתי שביר והמוות השקט של האהבה

ביקורות:
- "יצירת המחול החדשה הפכה למסע מהפנט של תשוקה, שבר וכמיהה" – יובל אראל מגזין מוזיקה ותרבות.

- "אף פעם לא דמעתי במופע מחול" , "זו לא רק יצירה בינלאומית, אלא אחת מיצירות המחול הכי מרגשות ומפעימות שזכיתי לראות".– לנה רוסובסקי כתבת תאגיד כאן.

- "יצירה שמצליחה לגעת במקום הכי אנושי – הכמיהה לאינטימיות, הרצון להיות חלק, ובו זמנית התחושה שגם בתוך קבוצה אפשר להרגיש לבד. יש בה עיסוק עדין אך עוצמתי בנפרדות ובערגה לביחד, והכול עטוף בשפה תנועתית שהיא גם יצרית, גם קמעית, וגם מאוד עכשווית" – קרן קלייר טיולים , קולינריה, סיורים ומה שבניהם.

קרדיט צלם: כפיר בולוטין