גירושין, מזונות, הסדרי שהות, הורות משותפת ועוד...

הליך גישור הינו הדרך הנכונה לסיים סכסוכים ומחלוקות, הן מהפן הרגשי והן מהפן הכלכלי תוך יצירת דרך חדשה, לתקשורת עתידית בין הצדדים.

שהרי ידוע כי אחרי גירושין עקובים ממלחמות בבתי משפט האב והאם לא מדברים שנים והסובלים העיקריים הם הילדים

גברים שימו לב

גבר המקיים יחסי מין עם אישה עליו לקחת בחשבון, כי במידה והאישה תיכנס להיריון, למרות שלטענתה היא נוטלת גלולות למניעת הריון, הוא עשוי להיתבע כאביו של הילד ולשלם מזונות עבורו.



רבים המקרים לפיהם, אישה "מספרת" לגבר שהיא נוטלת גלולות ולפתע פתאום הוא מוצא עצמו "אב בעל כורחו" לילד שכלל לא רצה, והחמור מכך שהוא עשוי להיתבע ולשלם מזונות בגין אותו ילד עד הגיעו לגיל 18 שנים, או עד גיל 20-21 אם י/תשרת בצבא וזאת אף אם לטענתו מדובר ב"גניבת זרע" !!!

אם אותו גבר יכול להוכיח שהאישה רימתה אותו והציגה בפניו מצג שווא, אזי יש לו עילת תביעה נזיקית כנגדה.



התביעה אומנם נזיקית נגדה, אבל במקביל ישלם הגבר את מזונות הילד.

אישה שאינה נשואה אשר נכנסת להיריון מקשר, אפילו קצר ביותר בן יום אחד, רשאית להגיש תביעת אבהות כנגד אותו גבר. במסגרת אותה תביעה על בני הזוג להגיע יחד עם הקטין לבדיקת רקמות על מנת לבחון ולוודא האם אותו גבר הוא אכן אביו של הקטין.



בדיקת רקמות שכזו ניתן לבצע אך ורק אם האישה אינה נשואה ורק ע"י צו של ביהמ"ש.​

לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא צו של ביהמ"ש. היה ויתברר לאחר הבדיקה שאותו גבר הוא אכן האב, אזי לקטין יש זכות לתבוע את מזונותיו ממנו.



אישה נשואה אינה יכולה לבצע בדיקת רקמות גם אם הרתה מגבר זר ולא מבעלה.​

ואף אם בעלה חושד בה שהעובר או הילד אינו ממנו, מהטעם שבמקרה שכזה, הילד יוכרז כממזר, וההלכה מעוניינת למנוע מצב של ממזרות בקרב יהודים.

ההלכה מניחה על מנת למנוע ממזרות – ש"רוב הבעילות אחר הבעל". דהיינו, מניחים שאשה נשואה התעברה אך ורק מבעלה ולא מגבר זר.

גבר שיצר עם אישה עובר כאשר הזרע שלו והביציות לא של האישה אלה מבנק הביציות, לא יוכל לטעון כי גנבו לו זרע!

הזכות למשמורת על הילדים והסדרי ראייתם

א) אחת הזכויות החשובות ביותר בהליך הגירושין הינה הזכות למשמורת והסדרי ראיה בין האב לילדיו. המצב המשפטי נכון להיום הוא שקיימת בחוק חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 ישהו במשמורתה של האם אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות זאת, כגון בעיה נפשית שיש לאשה וכדומה. במקרה שבני הזוג נפרדים ברוב המקרים המשמורת על הילדים תהיה בידי האם בכפוף להסדרי ראיה לאב לעיתים מורחבים.


ב) לאחרונה יותר ויותר אנו שומעים את המונח "משמורת משותפת" או "אחריות הורית משותפת" ו"הסדרי שהות מורחבים" כאשר אבות מבקשים לשהות על ילדיהם זמן נוסף. בדרך כלל בית המשפט נעתר לכך, והכל מתוך ראיית עקרון טובת הילד.

גברים זכרו!
משמורת משותפת הינה אחריות שווה לחלוטין בטיפול בילדים, במעורבות בחייהם, בשהייה עמם מחצית מהחופשות והחגים שיש להם בגן ובביה"ס, לשהות עמם בבית כשהם חולים, לקחת אותם ממוסדות החינוך בעת סיום הלימודים, להסיע אותם לחוגים וחזרה, וכו' וכן לגור בקרבת האם ובקרבת בית הספר והגן של הילדים.

האב, בכל מקרה הינו האפוטרופוס הטבעי של ילדיו מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולפיכך הינו שותף מלא בכל ההחלטות הנוגעות לחינוכם ובריאותם של ילדיו, וזאת אף אם האם הינה המשמורנית היחידה.

כמו כן, לאב אף אם אינו משמורן, קיימת לו הזכות לקבל מידע אודות הילדים הן מביה"ס והן בענייני בריאות. הילדים לא יוכלו לקבל טיפול פסיכולוגי ללא אישורו של האב ולא יוכלו לעבור למסגרת לימודים אחרת ללא אישורו. כמו כן, האם לא תוכל להוציא דרכונים לילדים ללא אישורו וחתימתו של האב.

הזכות לתשלום מזונות ילדים ומדורם באופן שוויוני

א) האב אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו. אך לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון הלכה תקדימית בבע"מ 919/15 בעניין המזונות וזמני השהות כאשר הרציונל העומד מאחורי קביעה זו הוא עקרון השוויון ועל שני ההורים לזון את ילדיהם ביחס להכנסותיהם, יכולתם הכלכלית, צרכי הילדים וזמני השהות אצל כל אחד מהם. הנטל לא חל רק על האבות.

ב) כיום האב מקבל אחריות על ילדיו והם שוהים עמו זמן רב יותר, ולכן קיימת לו הזכות לשלם מזונות סבירים. זכות זו קיימת אף במשמורת משותפת. הבעל אינו פטור מחובתו לזון את ילדיו אולם נטל המזונות פוחת במקרה שכזה.

ג) גובה סכום המזונות והמדור נקבע לפי גילם וצרכיהם של הילדים, יכולתם של ההורים ורמת החיים שהייתה ערב הגשת התביעות וערב הסכסוך. סכום המזונות אינו נוסחה קבועה ונלקח בחשבון נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כמו כן, ניתן לפנות בבקשה לביהמ"ש להפחתה של סכום המזונות במידה וחל שינוי נסיבות מהותי ביכולות האב או שינוי בצרכי הילדים.

בנוסף לדמי המזונות על שני ההורים לשאת בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של ילדיהם בחלקים שווים או ביחס להכנסותיהם כפי שיקבע ביניהם בהסכם או כפי שיקבע ביהמ"ש.

הזכות לחלוקת הרכוש

א) בכל הליך גירושין יש לבצע חלוקת רכוש שוויונית בין הבעל לאשה. מדובר ברכוש אשר נצבר במהלך הנישואין לרבות נכסי נדל"ן, מכוניות, זכויות כספיות בכל בנק ובכל מוסד, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכו'. במידה ורכוש כלשהו נצבר לפני הנישואין הוא בדרך כלל שייך לצד שהביא אותו אלא אם כן הייתה כוונת שיתוף מפורשת לגבי אותו רכוש.

ב) חלוקת הרכוש תעשה באופן שוויוני על פי החוק. במידה וקיים הסכם ממון בין הצדדים החלוקה תיעשה על פי האמור בהסכם.

הזכות לסעדים זמניים

א) כמו לאשה אף לגבר, קיימת זכות להגיש בקשה לקבלת סעדים זמניים במסגרת תביעת הרכוש אותה הגיש על מנת להגן על זכויותיו ולמנוע הברחת רכוש. מטרת הסעדים הזמניים היא לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בסכסוך , סעדים אלו מטרתם להגן על זכויותיו של הגבר ולמנוע מצב בו הוא לא יוכל לממש את זכויותיו

ב) בין הסעדים ניתן להגיש עיקולים על חלקו של הגבר בדירה, במכונית, בזכויותיה הסוציאליות של האשה, צו עיכוב יציאה וכו'. עם הגעה להסכם או קבלת פסק דין, ניתן להגיש בקשה לביטול הצווים הזמניים

עד היום במצבים של איבד צלילות או אי יכולת של אדם לתפקד, פונים לבית משפט לקבל אפוטרופסות על אותו אדם דרך הליכים משפטיים ממורכבים.

משרד המשפטים, מעביר סמכות שיפוטית של אפוטרופוס כללי/רשמי או של שופט לידיו של עורך הדין המוסמך והוא בעל תעודה, לערוך ייפוי כוח מתמשך.

משרדינו מוסמך לערוך ייפויי כוח מתמשכים ליחידים ולזוגות בכל גיל ובכל מצב רפואי.

למה צריך צוואה אנשים רבים שואלים למה צריך צוואה? בעיקר בעלי בתים ודירות ואומרים לעצמם גם אם לא אערוך צוואה הכל יגיע ליורשים שלי לפי חוק הירושה.

בעלי ממון ונכסים חושבים שצוואה מגינה על ילדיהם היורשים, הם בעצם לא מבינים שהיא מגנה קודם כל עליהם, כמו צוואה הדדית, או הנחיות מיוחדות של המצווה, עם תנאים שונים כמו יורש אחר יורש ועוד, צוואה מגנה עליהם מחוק הירושה !!!



ירושה במקרים בהם המנוח לא השאיר אחריו צוואה, כי אז "חוק הירושה" בא להגדיר את סדר יורשיו של המנוח על פי דין. בהתאם

לקבוע בחוק כאמור, יורשים על פי דין הינם קרובי המוריש בעת מותו, היינו, מי שהיה במות המוריש בן זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם. לעומת זאת, בהיעדר יורשים, עזבון המנוח מועבר לידי האפוטרופוס הכללי.



חוק הירושה הוא חד וקר ואדם מוצא עצמו לפתע בלי קורת גג לעצמו למרות שיש לו בית כי חצי מהבית אחרי מות אחד ההורים עובר לילדים ולבת הזוג.

ונלך יותר רחוק, אדם נפטר ולו אישה ושלושה ילדים, 2 ילדים בגירים ואחד קטין בן 15, והנה חצי מהבית עובר ליורשים החוקיים ואין

צוואה, נגיד שהילדים הבוגרים מסכימים לחתום על הסתלקות מירושה לטובת האם (ובנינו, ילדים לא עושים את זה כל כך מהר) מה יהיה עם הקטין, עד גיל 18 אסור לו לחתום על הסתלקות, ואז צריכים להוציא כספים על ייצוג משפטי לסדר ענינים שיכולנו לסדר אותם בצוואה פשוטה, שהייתה עולה פחות מכל הסיבוך שנוצר לאחר פטירה ללא צוואה.

הסכמי ממון וחיים משותפים

הסכם חיים משותפים
משפחה אחרת

משרדינו מייצג דיירים בפרוייקטים של תמ"א ופינוי בינוי מ 2016.
משרדינו מייצג יזמים וחברות פיקוח לפרוייקטים של התחדשות עירונית.

משרדנו מארגן כנסים לימודיים בנושאי דיני משפחה, נדל"ן והדין הבין לאומי,  לעורכי דין בחו"ל.