היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי 120 משפחות עולים מהערים מיסראתה ואל-ח'ומס שבלוב ברובם ניצולי שואה.
שמו של היישוב הוא על שמו של עוזיהו, מלך יהודה אשר לפי דברי הימים בנה ערים באזור בו נמצא כיום היישוב.
עד סוף שנות ה-60 פעל במושב בית קולנוע קטן ובית ספר על שם "עוזיאל" עד חטיבת ביניים. בשנת 1970 חובר הטלפון הביתי הראשון במושב, ובשנת 1975 חוברה מערכת ביוב במושב לראשונה מאז הוקם.
בשנת 2000 הופשרו קרקעות לבניה במרכז המושב, מה שמשך זוגות צעירים לאווירה הפסטורלית השוררת במושב וכמות האוכלוסייה גדלה לכ-400 משפחות ול-1500 אנשים ומעלה שחלקן מתפרנסות מחקלאות מחסנים ומפעלים תעשייתיים.