על האומנות של דוד ד'אור
באומנות שלו, דוד משתמש בכלים מיוחדים ששימשו את אביו ז״ל שהיה נגר. זו אחת מהדרכים שלו לחיבור בין עולם העשיה הגשמי לעולם הרוחני האומנותי.
ההתיחסות שלו לגוף האדם היא יחודית, זכר ונקבה מתערבבים ביצירותיו כמו גם מוצאים ותרבויות שונות. הכל מתאחד ביצירתו לכדי אדם אחד, חיבור אנושי, כשנגיעות צבע מקשת הגוונים הקיימת בכל אחד מאיתנו באות לידי ביטוי בכל אינדבידואל, על פי תחושותיו של האמן.
דוד מתייחס לאסתטיקה של הבריאה כשעל פי תפישתו, קיים יופי נשגב בכל דבר בטבע ובכל אדם. הצבעים העזים המתמזגים בהרמוניה מופלאה יוצרים חוויה עוצמתית שלא יכולים להישאר אליה אדישים.
הרעיונות המרכזיים בעבודותיו הם קבלת האדם באשר הוא, ללא הבדלי מין דת וגזע, מסר השלום שלו הוא חזק במיוחד. בעבודותיו מחבר דוד בין אלמנטים שונים, לא מתעלם מהמיוחד והאישי אך מחבר אותו לכלל הבריאה.
דוד נפגש עם שועי עולם מארצות שונות וחשף בפניהם את עבודותיו ורעיונותיו. כמוסיקאי דוד שר את ציוריו, מעביר רטט קולי במשיכת מכחול, מעניק לצופה חוויה ויזואלית חזקה לצד רגשות עזים. האומן מחבר עולמות אומנותיים. ניתן לזהות בעבודותיו השפעות של ציירים קלאסיים המובעים בצורה מודרנית ובת זמננו.
דוד משתמש בחלק מיצירותיו גם בצילום, משלב טכניקות אומנותיות לכדי חוויה רב חושית, דמיון ומציאות , עבר והווה מתערבבים בעבודותיו בהרמוניה מרגשת.
דוד מאמין שלאומנות יש כוח להשפיע ולשנות ואומנותו הנועזת והעכשווית מאתגרת ושוברת מוסכמות ודפוסי חשיבה מקובעים, מתעלמת מהגדרות וקבעון מחשבתי, מבלבלת מגדרית מכל סוג וממחישה שאפשר גם לראות דברים אחרת.
